תפריט
הרשמה לעלון
עדכוני RSS
רבים ממי שעוסקים בתחום המיחשוב והתוכנה, וגם הציבור הרחב, נוהגים להשתמש במונחים באנגלית בעיסוקם היומיומי, ואינם טורחים לברר אם יש למונחים אלו מילים עבריות, אך יש מי שעוסקים בתרגום כל המונחים האלו לעברית תקנית.
האקדמיה ללשון העברית ומכון התקנים הם שני הגופים העיקריים העוסקים בטביעת מונחים עבריים בכל תחומי הטכנולוגיה. בוועדה למונחי טכנולוגית המידע של מכון התקנים יושבים יחד נציגי מכון התקנים, נציגי האקדמיה העברית ללשון ונציגי האקדמיה, החברות והגופים הגדולים במשק. בראש הוועדה עומד אמנון שפירא והיא מתכנסת אחת לשלושה שבועות. המונחים עליהם מחליטה הוועדה מועברים לאישור מליאת האקדמיה, ובכל כמה חודשים מפרסמת אוסף של מונחים עבריים. רוב עבודת הוועדה מתבססת על מילונים כמו מילון ISO, ארגון התקינה הבינלאומי, ובנוסף לכך היא מקבלת פניות מהציבור לתרגום מונחים.
לפני שנים רבות, בהיותי קצינה צעירה בממר"מ, שימשתי כנציגת צה"ל בוועדה. השנה שבתי אליה ולמרות הבעייתיות בה מתקבלות חלק מהחלטות הוועדה, אני חשה שיש חשיבות רבה לקביעת המונחים בעברית.
מי עוד עוסק בתרגום?
לשלוחות הישראליות של ענקיות התוכנה כדוגמת מיקרוסופט וגוגל יש מחלקות לוקליזציה העוסקות בתרגום מונחים. גם הוצאות ספרים בתחום המיחשוב עוסקות בתרגום. לעיתים קרובות התרגומים של גופים אלו אינם זהים לאלו של האקדמיה העברית ומכון התקנים, והם תורמים להשתרשות של מונחים שגויים.
כיצד מקבל הציבור הרחב את החלטות הוועדה?
חלק מהמונחים הנקבעים ע"י הוועדה מוכתבים לה ע"י האקדמיה, בשל שימוש של מונחים אלו בתחומים אחרים, וחלק אחר של המונחים מורכב ממילים שכבר קיימות בשפה העברית, או מצירוף של מלים כאלה. מונחים רבים שתורגמו ע"י הוועדה ואושרו ע"י האקדמיה נדחו ע"י הציבור. לעיתים משתרש בציבור מונח שגוי עוד לפני שהמילה תורגמה ע"י הוועדה, ולאחר מכן קשה מאוד ואף בלתי אפשרי לשכנע את האנשים להשתמש במונח התקני.
דוגמאות למילים שנקלטו ע"י הציבור: קובץ, מחשב, רשומה, יישום, תקליטור, פלט, רשת.
דוגמאות למילים שלא נקלטו:
|
התרגום בעברית |
המונח |
|
מרשתת |
אינטרנט |
|
פירקן |
מודול |
|
תסדיר |
פורמט |
|
מחשב ברכיים |
לפטופ |
|
מנשק |
ממשק |
|
שתחל |
restart |
|
טפלול |
manipulation |