"ואיך אפשר להסביר את העובדה שבדיוק כשאפסו כל התקוות, ונגמרו כל הדאחקות, ונמחקו כל החיוכים, והתפוגגו כל הדאזיות, וכל מה שנותר לי היה לשכב במיטה ולהמתין לבוא המלאך - הוא פתאום פתח את הדלת, שחרר את השיער הארוך והיפה שלו והכריז שהוא פה כדי להישאר?"
ארבע שנים לאחר פרסום היומן האופטימי של רונן פורת ב- ynet יצא ספרו, אשר נכתב ונערך בעזרת עורך המשנה של ynet אילן יצחי יק – "בסוף יבוא מלאך". אפשר היה לצפות שזה יהיה ספר עצוב ומעיק, על בחור צעיר שחלה במחלה סופנית, חשוכת מרפא. אך, כמו היומן, כך גם הספר – אופטימי ומלא הומור.
ליוויתי את רונן ואילן בשנים האחרונות, בעת כתיבת הספר, ואני שותפה היום להתרגשות העצומה המלווה את יציאת הספר לחנויות. כנגד כל הסיכויים, קולו של רונן ממשיך להישמע, אף שאיבד את יכולת הדיבור. הספר והסיפור המסופר בו הם ניצחון הרוח על הגוף. סיפור האהבה המתרקם בספר בין רונן לאחותו של חברו הטוב, היה נשמע לנו כקיטש מוחלט לו היינו קוראים עליו ברומן בדיוני, אך הסיפור הזה אמיתי מאוד, נוגע ללב ומדהים.
